הסרת נגעי עור שפירים בלייזר: הדרך הבטוחה לעור חלק

נגעי עור שונים, כגון שומות, סרחי עור (פלולות), כתמי גיל ונגעים כלי דם קטנים, מופיעים כמעט אצל כל אדם במהלך החיים. הופעתם נובעת משילוב של גנטיקה, חשיפה לשמש, תהליכי התבגרות של העור ושינויים הורמונליים. בעוד שחלק ניכר מנגעים אלו אינם מהווים סכנה רפואית, הם עשויים להוות מטרד אסתטי משמעותי, במיוחד כאשר הם ממוקמים באזורים בולטים כמו הפנים, הצוואר או הידיים. במקרים אחרים, הנגעים עלולים להוות מטרד תפקודי, למשל כאשר הם מתחככים בבגדים, בתכשיטים או מפריעים במהלך הגילוח.

בעבר, הגישה המקובלת להסרת רוב נגעי העור הייתה כריתה כירורגית באמצעות אזמל. שיטה זו, אף שהיא יעילה ומוחלטת, כרוכה לרוב בביצוע תפרים ומותירה אחריה צלקת קווית שעלולה להיות בולטת, לעיתים אף יותר מהנגע המקורי עצמו. התפתחות טכנולוגיית הלייזר ברפואה האסתטית ובכירורגיה הפלסטית הביאה עמה חלופה המאפשרת דיוק רב יותר, פגיעה מינימלית ברקמות הבריאות הסובבות, ותהליך החלמה פשוט יותר במקרים המתאימים.

כאשר בוחנים את האפשרות של הסרת נגעי עור שפירים בלייזר, חשוב להבין שלא מדובר בפעולת "קסם" שמעלימה את הנגע ללא כל זכר, אלא בהליך כירורגי-אסתטי זעיר פולשני. מטרת ההליך היא להחליף נגע בולט, כהה או מטריד, בסימן עדין, שטוח וכמעט בלתי נראה המשתלב במרקם העור הטבעי. במאמר זה נסקור לעומק כיצד פועלת השיטה, לאילו נגעים היא מתאימה, מהם הסיכונים, וכיצד ניתן להגיע לתוצאה האופטימלית.

מהם נגעי עור שפירים ולמי הם מופיעים?

העור שלנו הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, והוא עובר שינויים מתמידים. הנגעים השפירים הם למעשה הצטברות מקומית של תאים מסוגים שונים שאיבדו את הפיזור האחיד שלהם אך אינם בעלי אופי סרטני. סוגי הנגעים השכיחים ביותר שמועמדים להסרה בלייזר כוללים:

• נבוס (שומות): ריכוז של תאים פיגמנטריים (מלנוציטים) או תאי עור אחרים. השומות יכולות להיות שטוחות או בולטות, בצבע העור, חומות או שחורות.
• סרחי עור (Acrochordons / Skin Tags): בליטות עור קטנות ורכות, לרוב בעלות מעין "גבעול". הם נוטים להופיע באזורי חיכוך כמו הצוואר, בתי השחי, המפשעות ומתחת לחזה.
• קרטוזה סבוראית (Seborrheic Keratosis): נגעים מחוספסים, מורמים מעט, המופיעים לרוב בגווני חום או שחור ומקנים לעור מראה של "טיפת שעווה שנדבקה". הם שכיחים מאוד החל מהעשור הרביעי לחיים.
• אנגיומות (Cherry Angiomas): נגעי עור קטנים ואדומים המורכבים מהצטברות של כלי דם זעירים.
• היפרפלזיה של בלוטות החלב (Sebaceous Hyperplasia): בליטות צהבהבות או בצבע העור, לרוב על הפנים, הנובעות מהגדלה שפירה של בלוטות חלב.
• קסנתלזמה: משקעי שומן צהבהבים המופיעים לרוב סביב העפעפיים (הסרתם דורשת זהירות רבה בשל הקרבה לעין).

כלל ברזל: חשיבות האבחון לפני הטיפול בלייזר

אחת הנקודות הקריטיות ביותר שיש להבין לפני שוקלים הסרת נגע בלייזר היא שקרן הלייזר פועלת באמצעות חימום ואידוי (הרס תרמי) של הרקמה. משמעות הדבר היא שלאחר הטיפול בלייזר, הנגע אינו קיים עוד בצורתו השלמה, ולכן לא ניתן לשלוח אותו לבדיקה פתולוגית (ביופסיה) תחת מיקרוסקופ.

מסיבה זו, תנאי מקדים והכרחי לכל טיפול לייזר הוא ודאות מוחלטת שמדובר בנגע שפיר. הסרת נגע שקיים לגביו אפילו חשד קל לממאירות (כגון מלנומה, קרצינומה של תאי הבסיס או קרצינומה של תאי הקשקש) באמצעות לייזר, נחשבת לטעות רפואית חמורה. אידוי נגע סרטני עלול להעלים אותו מעל פני השטח, אך להשאיר תאים סרטניים בעומק הרקמה, מה שיעכב אבחון מציל חיים ויאפשר לגידול להמשיך להתפתח ולשלוח גרורות.

במרפאות של ד"ר ניר איל, כמומחה לכירורגיה פלסטית בעל ניסיון רב, מוקדשת תשומת לב עליונה לשלב האבחון. במידה וקיים ספק קל לגבי טיב הנגע, או אם הוא מציג מאפיינים מחשידים (א-סימטריה, גבולות לא סדירים, גוונים משתנים, קוטר גדול, או שינוי מהיר לאחרונה), ההמלצה הרפואית החד-משמעית תהיה לבצע כריתה כירורגית קלאסית הכוללת שליחת הדגימה למעבדה הפתולוגית.

כיצד פועל הלייזר בהסרת נגעים?

המילה לייזר (LASER) היא ראשי תיבות של Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation. ברפואה אסתטית, קרן הלייזר היא למעשה אלומת אור ממוקדת בעלת אורך גל ספציפי. הבחירה בסוג הלייזר תלויה בסוג הנגע:

לייזרים אבלטיביים (Ablative Lasers)

לייזרים כגון פחמן דו-חמצני (CO2) או ארביום (Erbium:YAG) הם הנפוצים ביותר להסרת שומות ונגעים בולטים. הם פועלים על ידי ספיגת אנרגיית הלייזר במים הנמצאים בתוך תאי העור. החימום המהיר גורם למים להפוך לאדים, ובתהליך זה תאי הנגע למעשה מתאדים ונעלמים שכבה אחר שכבה. הרופא המטפל שולט בדיוק רב בעוצמת הקרן ובעומק החדירה, מה שמאפשר להסיר את הנגע במדויק מבלי לפגוע ברקמת העור הבריאה שמתחתיו או סביבו.

לייזרים וסקולריים או ממוקדי פיגמנט

לנגעים המורכבים מכלי דם (כמו אנגיומות) משתמשים בלייזרים שאורך הגל שלהם נספג באופן סלקטיבי בהמוגלובין (הפיגמנט האדום בדם). החום גורם לקרישה וסגירה של כלי הדם המזינים את הנגע, והוא מתייבש ונושר, מבלי לפגוע בשכבת העור העליונה. בדומה, לכתמי שמש מסוימים קיימים לייזרים הנספגים סלקטיבית במלנין.

יתרונות הסרת נגעים בלייזר על פני שיטות אחרות

הבחירה בלייזר, כאשר היא מתאימה מבחינה רפואית, מציעה מספר יתרונות משמעותיים בהשוואה לכריתה בסכין או לצריבה בחנקן נוזלי:

• דיוק אולטימטיבי: הלייזר מאפשר לרופא "לגלח" מילימטרים ספורים בכל מעבר, ולהפסיק את הטיפול ברגע המדויק שבו הנגע הוסר, מבלי ליצור חסר עמוק מדי בעור.
• ללא תפרים: בניגוד לניתוח, אין צורך בביצוע תפרים, מה שחוסך את הצורך בהסרתם ומצמצם משמעותית את סימני "פסי הרכבת" האופייניים לתפירה על פני העור.
• עצירת דימום טבעית: קרן הלייזר (במיוחד בלייזר CO2) צורבת את כלי הדם הזעירים תוך כדי חיתוך, מה שמונע דימום במהלך ואחרי הפעולה.
• סיכוי נמוך לצלקות בולטות: מאחר והנזק התרמי סביב אזור הטיפול הוא מינימלי, ואין מתח על העור (בניגוד לתפרים שמושכים את שולי הפצע), ההצטלקות לרוב עדינה הרבה יותר, ולעיתים מסתכמת בשינוי גוון קל בלבד שדוהה עם הזמן.
• שליטה טובה יותר מחנקן נוזלי: בעוד שחנקן נוזלי (קריותרפיה) מקפיא את הנגע וסביבתו בצורה שיכולה להיות פחות ממוקדת, הלייזר תָחוּם בדיוק לגבולות הנגע בלבד, מה שמפחית את הסיכוי לכתמים לבנים (היפופיגמנטציה) סביבו.

למי הטיפול פחות מתאים? (התוויות נגד ומגבלות)

למרות היתרונות הרבים, לייזר אינו הפתרון האידיאלי לכל אחד או לכל מצב. הטיפול עשוי להיות פחות מתאים, או לדרוש הערכה מיוחדת, במקרים הבאים:

* חשד לממאירות: כאמור, זהו הקו האדום המוחלט. * נטייה קשה להצטלקות קלואידית: מטופלים בעלי היסטוריה של צלקות היפרטרופיות או קלואידים (צלקות בולטות החורגות מגבולות הפצע המקורי) נמצאים בסיכון להצטלקות לא תקינה גם לאחר לייזר, במיוחד באזורים המועדים לפורענות כמו בית החזה, הכתפיים והגב העליון. * זיהום פעיל בעור: נוכחות של פצעים פתוחים, הרפס פעיל או זיהום חיידקי באזור המיועד לטיפול מחייבת דחייה של ההליך עד להחלמה מלאה. * עור כהה מאוד (סולם פיגמנטציה פיצפטריק 5-6): ככל שהעור כהה יותר, כך גדל הסיכוי שטיפול תרמי ייצר היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית (כתם כהה שנוצר כתוצאה מתהליך ההחלמה של העור). מטופלים אלה נדרשים לרוב להכנה מקדימה של העור ולשימוש מושכל יותר באנרגיות מופחתות. * נגעים עמוקים מאוד: שומות שהשורש שלהן חודר עמוק לתוך שכבת הדרמיס או תת-העור עלולות להיות קשות להסרה מלאה בלייזר. ניסיון לאדות נגע כזה עד לשורשו עלול ליצור שקע עמוק בעור שיירפא כצלקת בולטת יותר מאשר לו היה נכרת ונתפר מראש. במקרים אלה, הפתרון הכירורגי הוא לרוב האסתטי והנכון ביותר.

פגישת הייעוץ וההכנה

ההחלטה על השיטה המתאימה מתקבלת במהלך פגישת ייעוץ רפואית. מומחה לכירורגיה פלסטית לא מסתכל רק על "איך להסיר את הנגע", אלא מתכנן את האסטרטגיה המיטבית תוך הבנת האנטומיה של הפנים או הגוף, כיוון קווי המתח הטבעיים של העור, ועובי העור באזור הספציפי.

במהלך הייעוץ, ייבחן ההיסטוריה הרפואית של המטופל, לרבות רגישויות, נטילת תרופות (כגון מדללי דם, תרופות לאקנה כדוגמת רואקוטן שעשויות להשפיע על ריפוי העור), וסוגיות של החלמת פצעים בעבר. חשוב לנצל פגישה זו כדי לתאם ציפיות. המטרה היא שיפור אסתטי ניכר, אך יש להבין שכל חדירה לעור משאירה סוג של חותם, גם אם הוא מזערי ומתמזג עם הזמן.

כיצד מתבצע הטיפול? שלב אחר שלב

הסרת נגעים בלייזר נחשבת להליך קליני קצר, המבוצע במסגרת המרפאה (Outpatient) ואינו דורש אשפוז או הכנות מורכבות.

1. אלחוש האזור

רמת האלחוש הנדרשת תלויה בגודל הנגע ובסוג הלייזר. לרוב, לנגעים קטנים או שטחיים יחסית, ניתן להסתפק במריחת משחת אלחוש (כמו EMLA) כחצי שעה עד שעה לפני הטיפול. עבור נגעים גדולים יותר, מורמים יותר, או במטופלים הרגישים לכאב, תבוצע זריקת הרדמה מקומית קטנה בבסיס הנגע. הזריקה עצמה עשויה לעקוץ למספר שניות, אך לאחריה האזור רדום לחלוטין ומהלך הלייזר עצמו אינו מורגש כלל ככאב (ייתכן ותורגש תחושת מגע או חום עדין).

2. פעולת הלייזר

לאחר ניקוי וחיטוי של העור, הרופא מרכיב למטופל משקפי מגן מיוחדים. הוא מכוון את ידית המכשיר אל הנגע ומשחרר סדרה של פולסים קצרים. במהלך הפעולה נשמע לרוב צליל תקתוק, וניתן להריח ריח של "עור חרוך" – תופעה טבעית וצפויה הנובעת מאידוי הרקמה. הפעולה אורכת בין מספר שניות לדקות בודדות לכל נגע.

3. סיום הטיפול וחבישה

לאחר שהנגע אוּדה עד לגובה פני העור הבריא או מעט תחתיו (בהתאם להערכה הקלינית), נותר באזור שקע רדוד מאוד, המזכיר שפשוף קל או כוויה שטחית. הרופא ימרח משחה אנטיביוטית או משחה המעודדת ריפוי ויכסה את האזור בפלסטר קטן או בתחבושת עדינה.

תהליך ההחלמה: למה לצפות?

תהליך ההחלמה לאחר הסרת לייזר הוא שלב קריטי להשגת תוצאה אסתטית מיטבית. התנהגות נכונה של המטופל משפיעה ישירות על הסיכוי להצטלקות או לפיגמנטציה.

הימים הראשונים (ימים 1-3)

באזור המטופל ייווצר פצע שטחי. ייתכן אודם קל סביבו, נפיחות מינימלית או רגישות עדינה למגע. זהו שלב דלקתי טבעי. חשוב לשטוף את האזור בעדינות עם מים וסבון, לייבש בטפיחות עדינות (לא בשפשוף!), ולמרוח את המשחה שעליה המליץ הרופא כדי למנוע זיהום ולשמור על סביבה לחה המעודדת ריפוי מהיר.

יצירת הגלד (ימים 4-10)

הפצע יתכסה בגלד (קרום) כהה או חום. כלל הזהב בשלב זה: אסור לגרד, לקלף או לתלוש את הגלד בשום פנים ואופן! תלישה מוקדמת של הגלד פוצעת מחדש את הרקמה המתהווה תחתיו, מעכבת את ההחלמה ומעלה משמעותית את הסיכון להיווצרות צלקת שקועה או בולטת. יש לאפשר לגלד לנשור מעצמו באופן טבעי כאשר העור החדש שמתחתיו מוכן לחשיפה.

לאחר נשירת הגלד (שבועות 2-6)

לאחר שהגלד נושר, ייחשף עור חדש, בריא וחלק, שבשלב הראשון יהיה בגוון ורוד או אדמדם. זהו עור עדין מאוד ונטול הגנה. הדרגת האדמומיות משתנה מאדם לאדם; אצל בעלי עור בהיר, האדמומיות עשויה להיות בולטת יותר ולקחת מעט יותר זמן לדהות ולהשתלב בגוון העור הרגיל.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

למרות שמדובר בפעולה בטוחה ושכיחה, ברפואה אין טיפולים חפים מסיכון. חשוב להכיר את תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים:

• היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית (PIH): תופעה שבה העור המרפא מפתח פיגמנטציה כהה יותר מהעור הסובב. תופעה זו נפוצה יותר בקרב בעלי גוון עור כהה ויכולה להחמיר משמעותית בעקבות חשיפה לשמש בתקופת ההחלמה. בחלק מהמקרים ניתן לטפל בכך באמצעות תכשירים מבהירים אם התופעה אינה חולפת מעצמה.
• היפופיגמנטציה: הבהרה של העור באזור הטיפול, כך שהוא נראה לבן וחסר פיגמנט לעומת העור הסובב. תופעה זו נוטה להיות קבועה יותר וקשה יותר לטיפול, אך היא נדירה יותר בשימוש נכון בלייזר.
• הצטלקות (אטרופית או היפרטרופית): לעיתים האזור עשוי להחלים בצורה שמשאירה שקע עדין (צלקת אטרופית) או לחלופין, להגיב ביצירת רקמת חיבור עודפת (צלקת היפרטרופית). כפי שצוין, באזורים כמו בית החזה והכתפיים הסיכון גבוה יותר.
• חזרה של הנגע (Recurrence): מאחר ומטרת הרופא היא להשיג תוצאה אסתטית, ישנה לעיתים נטייה שמרנית לא לחפור עמוק מדי לתוך העור כדי למנוע צלקת שקועה. כתוצאה מכך, אם נותרו תאים שפירים בודדים בבסיס הנגע, הוא עשוי לצמוח בחזרה לאחר מספר חודשים או שנים. במקרה כזה ניתן לרוב לבצע טיפול חוזר (Touch-up).
• זיהום: כמו בכל פצע פתוח, ישנו סיכון קל לזיהום חיידקי מקומי. הקפדה על היגיינה ושימוש במשחות כפי שהונחה המטופל מורידים סיכון זה לכמעט אפסי.

דגשים חיוניים לתקופת ההחלמה ושימור התוצאה

האחריות על התוצאה הסופית מתחלקת בין דיוק הרופא במהלך הטיפול לבין התנהלות המטופל אחריו. הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על התוצאה, מלבד אי תלישת הגלד, הוא הגנה מפני קרינת השמש.

העור החדש שנחשף לאחר נשירת הגלד הוא רגיש להפליא לקרני ה-UV. חשיפה לשמש ללא הגנה בשבועות הראשונים תוביל כמעט בוודאות ליצירת כתם פיגמנטציה באזור הטיפול, אשר יהיה קשה מאוד להסרה. לכן, כל עוד האזור נראה ורוד או שונה מגוון העור הרגיל (תקופה שיכולה להימשך חודשים ספורים), חובה להקפיד על מריחת קרם הגנה בעל מקדם SPF 50, לבישת בגדים ארוכים באזור, או חבישת כובע רחב שוליים אם הטיפול התבצע בפנים.

מומלץ מאוד לשאול את הרופא בפגישת הייעוץ לגבי תזמון הטיפול. במדינה שטופת שמש כמו ישראל, רבים מעדיפים לבצע הסרת נגעים נרחבת, במיוחד באזורים חשופים, במהלך חודשי הסתיו והחורף כדי להקל על ההתגוננות מפני השמש במהלך ההחלמה.

ציפיות ריאליות מול הבטחות חסרות בסיס

חשוב לסנן מידע שיווקי המבטיח "העלמה מלאה של שומות ללא כל סימן או סיכון". הגישה של כירורגיה פלסטית ואסתטית אחראית, כמו זו המיושמת במרפאותיו של ד"ר ניר איל, היא הגישה השקופה. המטרה האמיתית של הטיפול היא לשפר משמעותית את המראה, לעבור ממצב של נגע בולט, כהה ומפריע, למצב של סימן מינימלי, שטוח, שכמעט ואינו מורגש ושניתן להסתירו בקלות באמצעות איפור דק, אם בכלל יהיה בו צורך.

ככל שהמטופל מבין את התהליך, את חשיבות האבחון הקפדני לפני, ואת הצורך בטיפול מסור בעור לאחר מכן – כך גדלים הסיכויים לחוויה טיפולית מוצלחת ולשביעות רצון גבוהה מהתוצאה הסופית.

שאלות נפוצות

האם הטיפול להסרת הנגעים בלייזר כואב?

הטיפול עצמו כמעט ואינו כואב, כיוון שהוא מבוצע תחת אלחוש. עבור נגעים קטנים משתמשים במשחת אלחוש חזקה, ועבור גדולים יותר מבצעים זריקת הרדמה קצרה שמרדימה את האזור לחלוטין. ייתכן ותרגישו תחושת חום עדינה, אך לא כאב חד.

כמה זמן לוקח לאזור להחלים לחלוטין?

ההחלמה הראשונית, הכוללת יצירת גלד ונשירתו, אורכת לרוב בין 7 ל-14 ימים. אולם, ההחלמה המלאה של העור, הכוללת את חזרת האזור הוורוד לגוון העור הטבעי, יכולה לארוך בין מספר שבועות למספר חודשים, בתלות במיקום הנגע וביכולת הריפוי האישית של המטופל.

האם אפשר להסיר כל שומה בלייזר?

חד משמעית לא. לייזר מתאים אך ורק לנגעים שאובחנו כשפירים לחלוטין. שומות שיש לגביהן חשד אסתטי או רפואי לממאירות, שומות ששינו את צורתן לאחרונה, או נגעים גדולים ומורכבים מדי, מחייבים כריתה כירורגית ושליחה לביופסיה.

האם הנגע יכול לחזור אחרי כמה שנים?

קיימת אפשרות לחזרה של הנגע (במיוחד בשומות שורשיות), מכיוון שבלייזר שואפים לא להסיר רקמה עמוקה מדי כדי למנוע צלקת שקועה. אם הנגע חוזר לאחר תקופה, לרוב ניתן לבצע טיפול השלמה פשוט וקצר.

האם נשארת צלקת לאחר הטיפול?

אין פעולה החודרת לעור שאינה מותירה זכר כלל. עם זאת, בהשוואה לכריתה בסכין הדורשת תפרים, הצלקת לאחר לייזר היא לרוב עדינה, שטוחה ולעיתים מסתכמת רק בשינוי גוון קל מאוד שמשתלב בעור וקשה להבחין בו.

האם מותר לחזור להתאפר לאחר הטיפול בפנים?

בימים הראשונים, כל עוד הפצע פתוח או מפריש, אין למרוח איפור כדי למנוע זיהום. ברגע שנוצר גלד יבש לחלוטין, ובהנחיית הרופא, ניתן לחזור להשתמש באיפור עדין, אך יש להקפיד על הסרה עדינה מאוד בערב כדי לא לתלוש את הגלד בטעות.

מה ההבדל בין הסרה בחנקן נוזלי להסרה בלייזר?

חנקן נוזלי פועל באמצעות הקפאה (קוויית קור) של הנגע. זהו תהליך פחות ממוקד, שלרוב גורם ליותר נזק היקפי לרקמה הבריאה סביב הנגע ויכול להותיר כתם לבן בהיר. הלייזר לעומתו הוא בעל רמת דיוק מילימטרית, פועל על ידי חום, ומאפשר שליטה טובה יותר על עומק ההסרה והתוצאה האסתטית.

האם הטיפול מתאים לבעלי עור כהה?

הטיפול יכול להתאים, אך הוא דורש משנה זהירות. עור כהה (סוגי פיצפטריק 4-6) נוטה לפתח פיגמנטציה פוסט-דלקתית (כתמים כהים) בתגובה לחום הלייזר. במקרים אלה, הרופא יתאים פרמטרים מיוחדים, ולעיתים ימליץ על הכנת העור עם משחות מבהירות לפני הטיפול והגנה קפדנית לאחריו.

מתי אפשר לחזור לעבודה ולשגרה?

במרבית המקרים ניתן לחזור לעבודה ולשגרה מלאה מיד לאחר הטיפול, כל עוד לא מדובר בעבודה הדורשת מאמץ גופני קיצוני שגורם להזעה מרובה באזור הפצע ב-48 השעות הראשונות, או חשיפה ממושכת לשמש ישירה ללא מיגון.

האם יש צורך בתפרים?

לא. אחד היתרונות המרכזיים של אידוי נגעים בלייזר הוא שהתהליך אינו מצריך ביצוע תפרים, מה שמקל על ההחלמה ומונע את צלקות "פסי הרכבת" הקלאסיות הנוצרות לעיתים מתפירה חזקה של העור.

איך כדאי להתקלח בימים הראשונים?

ניתן ואף מומלץ להתקלח במים וסבון ולשטוף את האזור בעדינות כדי לשמור עליו נקי מזיהומים. יש להימנע ממים רותחים, וחשוב מאוד לא לשפשף את האזור המטופל עם ספוג רחצה. את הייבוש יש לבצע באמצעות טפיחות עדינות בלבד עם מגבת נקייה.

האם הטיפול בלייזר יקר משמעותית משיטות אחרות?

עלות הטיפול בלייזר משתנה בהתאם למספר הנגעים, סוגם, וגודלם, וכן בהתאם למומחיות הרופא המטפל ולטכנולוגיה שבשימוש. לעיתים הוא עשוי להיות מעט יקר יותר מטיפולי צריבה פשוטים בשל הציוד המתקדם, אך היתרונות האסתטיים, במיוחד באזורים חשופים, מהווים עבור מטופלים רבים שיקול המצדיק זאת.